סוכרת וזקפה

סוכרת היא אחד המצבים הרפואיים עם הקשר החזק ביותר לבעיות בזקפה.

בסקירה גדולה שפורסמה ב־2017 וכללה 145 מחקרים וכמעט 90 אלף גברים עם סוכרת, כ־52.5% התמודדו עם בעיה בזקפה. בקרב גברים עם סוכרת מסוג 2 השיעור היה כ־66%. בהשוואה לגברים ללא סוכרת, הסיכוי לבעיה בזקפה היה גבוה בערך פי 3.5.

זה כמובן לא אומר שכל גבר עם סוכרת יפתח בעיה בזקפה. אבל הקשר חזק מספיק כדי להבין למה התפקוד המיני הוא חלק חשוב מהתמונה כשמדברים על סוכרת.

למה סוכרת יכולה להשפיע על הזקפה?

זקפה תלויה בכמה מערכות שפועלות יחד, וסוכרת יכולה להשפיע על יותר מאחת מהן.

כלי הדם: רמות סוכר גבוהות לאורך זמן יכולות לפגוע באנדותל, השכבה הפנימית של כלי הדם, וביכולת שלהם להתרחב בצורה תקינה. בזמן זקפה כלי הדם בפין צריכים להתרחב ולאפשר כניסה של כמות גדולה של דם, ולכן פגיעה במנגנון הזה יכולה להשפיע על הקשיות ועל היציבות של הזקפה.

מערכת העצבים: סוכרת יכולה לגרום עם השנים לפגיעה בעצבים. כשמדובר בעצבים שמשתתפים בתגובה המינית, גם האות שמתחיל ומווסת את תהליך הזקפה יכול להיפגע.

הורמונים: אצל גברים עם סוכרת מסוג 2 רואים בממוצע יותר מקרים של טסטוסטרון נמוך, אם כי השמנה היא חלק משמעותי מהקשר הזה. כשקיים חסר בטסטוסטרון הוא יכול להשפיע בעיקר על החשק, ולעיתים גם על התפקוד המיני עצמו.

כלומר, אצל גבר עם סוכרת הבעיה לא חייבת להיות רק “זרימת דם לא טובה”. כלי הדם, העצבים, ההורמונים והמצב המטבולי יכולים כולם להיות חלק מהתמונה.

מה מצאו במחקר ישראלי?

ב־2005 פורסם מחקר שכלל 1,040 גברים שטופלו ב־26 מרפאות סוכרת ברחבי ישראל.

רק 13.5% מהם דיווחו על תפקוד זקפה תקין, וכ־30% סבלו מבעיה קשה בזקפה.

ככל שהגברים היו מבוגרים יותר, ככל שהם חיו עם סוכרת במשך יותר שנים וככל שה־HbA1c היה גבוה יותר, כך הבעיה נטתה להיות משמעותית יותר. גם סיבוכים בכלי הדם הקטנים ומחלות לב היו קשורים לבעיה קשה יותר.

מנגד, פעילות גופנית הייתה קשורה לשכיחות נמוכה יותר של בעיות בזקפה.

זה היה מחקר חתך, ולכן הוא לא יכול להוכיח שאיזון טוב יותר של הסוכר כשלעצמו ישפר את הזקפה. אבל הוא כן מראה עד כמה התפקוד המיני קשור למשך הסוכרת, לאיזון שלה ולסיבוכים שמצטברים לאורך השנים.

האם שינוי באורח החיים משנה גם את התפקוד?

אחד המחקרים הגדולים בתחום נקרא Look AHEAD – Action for Health in Diabetes. זה היה ניסוי אמריקאי גדול שכלל יותר מ־5,100 אנשים עם סוכרת מסוג 2 ועודף משקל או השמנה, ובדק במשך שנים את ההשפעה של ירידה במשקל, שינוי תזונתי והגדלת הפעילות הגופנית.

במחקר משנה שעסק בתפקוד המיני עקבו אחרי גברים שהשתתפו במחקר.

קבוצה אחת השתתפה בתוכנית אינטנסיבית שכללה ירידה במשקל והגדלת הפעילות הגופנית, וקבוצה אחרת קיבלה הדרכה ותמיכה רגילות בניהול הסוכרת.

לאחר שנה, הקבוצה שעברה את ההתערבות ירדה בממוצע בכ־9.9% ממשקל הגוף ושיפרה משמעותית את הכושר הגופני. גם תפקוד הזקפה השתפר מעט יותר בקבוצה הזאת.

מעניין במיוחד היה מה שקרה להחמרה: רק 8% מהגברים בקבוצת ההתערבות עברו לקטגוריה גרועה יותר של תפקוד זקפה, לעומת 20% בקבוצה השנייה.

החוקרים עצמם היו זהירים והגדירו את ההשפעה כמתונה – בעיקר עזרה בשמירה על התפקוד הקיים.

ומה לגבי תזונה?

בניסוי האיטלקי MÈDITA עקבו במשך קצת יותר משמונה שנים אחרי אנשים שאובחנו לאחרונה עם סוכרת מסוג 2.

המשתתפים קיבלו תזונה ים־תיכונית או תזונה דלת שומן.

אצל הגברים בקבוצת התזונה הים־תיכונית הייתה לאורך השנים ירידה קטנה יותר במדדי התפקוד הזקפתי לעומת הקבוצה שקיבלה תזונה דלת שומן.

גם כאן הנקודה היא לא שתזונה ים־תיכונית “טיפלה בבעיה בזקפה”, אלא שהתפקוד נשחק פחות לאורך זמן.

וזה הבדל חשוב כשמדברים על סוכרת: אחרי שנים של פגיעה בכלי דם ובעצבים, לא תמיד אפשר להחזיר את המצב לחלוטין לאחור. לפעמים המטרה היא גם לצמצם את המשך הפגיעה ולשמור על התפקוד הקיים.

ומה לגבי ויאגרה וסיאליס?

תרופות ממשפחת PDE5, כמו סילדנפיל וטדלפיל, יכולות להיות יעילות גם אצל גברים עם סוכרת, אם כי הן אינן עוזרות לכל גבר ובממוצע התגובה אצל גברים עם סוכרת עשויה להיות פחות טובה מאשר אצל גברים ללא סוכרת.

הן פועלות על המנגנון שמאפשר לכלי הדם בפין להתרחב בזמן גירוי מיני, ולכן יכולות לתת מענה לתפקוד הזקפה בזמן השימוש.

אבל הן לא מתקנות נזק עצבי או פגיעה מטבולית שנגרמו לאורך שנים של סוכרת.

לכן אלה למעשה שני דברים שונים: אפשר לתת מענה זמני לזקפה עצמה, ובמקביל להתייחס לסוכרת ולגורמים שממשיכים להשפיע על כלי הדם, העצבים והבריאות הכללית.

לפעמים הסוכרת עדיין לא אובחנה

בעיה בזקפה יכולה להופיע גם אצל גבר שעדיין לא יודע שרמות הסוכר שלו גבוהות.

זו אחת הסיבות שבהנחיות האורולוגיות בדיקת סוכר בצום או HbA1c היא חלק מהבירור הבסיסי של גבר שמגיע עם בעיה בזקפה, אם הבדיקות האלה לא נעשו לאחרונה.

ה־HbA1c נותן תמונה של רמות הסוכר הממוצעות במהלך החודשים האחרונים, ולכן הוא יכול לזהות מצב שלא תמיד מרגישים ביום־יום.

איך הרפואה הסינית מסתכלת על סוכרת מסוג 2 כיום?

ברפואה הסינית הקלאסית קיימים תיאורים של מצבים שהתאפיינו בצמא, השתנה מרובה, רעב וירידה במשקל. אבל התמונה הזאת לא בהכרח מייצגת את רוב האנשים עם סוכרת מסוג 2 שאנחנו פוגשים היום.

סוכרת מסוג 2 מודרנית מתפתחת פעמים רבות על רקע של תהליך מטבולי ממושך, שיכול לכלול עודף משקל, תזונה לא מאוזנת, חוסר פעילות גופנית, שינה לא טובה וסטרס.

גם ברפואה הסינית המודרנית מסתכלים על התמונה הזאת כמכלול.

בשפה של הרפואה הסינית, עודף תזונתי, מעט תנועה ועלייה במשקל יכולים להיות קשורים לדפוסים של פגיעה בתפקוד מערכת העיכול והמטבוליזם, ולהצטברות של מה שנקרא לחות וליחה. אלה מונחים סיניים שמתארים מצב של הצטברות וכבדות בגוף, ולא ליחה במובן שאנחנו מכירים ממערכת הנשימה. דפוסים כאלה משמשים כיום גם בתיאור של השמנה ומחלות מטבוליות.

עם הזמן התמונה יכולה להשתנות, ובחלק מהאנשים מצטרפים גם חום, סטגנציה או מצבי חסר. לכן אין ברפואה הסינית “אבחנה אחת” שמתאימה לכל אדם עם סוכרת.

כשגבר עם סוכרת מגיע גם עם בעיה בזקפה, אני לא מסתכל על שני הדברים כמנותקים. המשקל, התזונה, הפעילות הגופנית, השינה, מצב כלי הדם והמצב המטבולי הכללי יכולים כולם להיות חלק מאותה תמונה – לצד גורמים נוספים שקשורים ישירות לתפקוד המיני.

בשורה התחתונה

אצל גבר עם סוכרת ובעיה בזקפה, התפקוד המיני לא עומד בנפרד מהסוכרת.

ככל שהמחלה נמשכת יותר זמן וככל שמצטברים נזק לכלי הדם, פגיעה עצבית וגורמי סיכון נוספים, כך הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר.

איזון טוב יותר של הסוכרת, פעילות גופנית, תזונה ומשקל לא מבטיחים שהזקפה תחזור למה שהייתה בעבר – במיוחד אחרי שנים של מחלה – אבל המחקרים מראים שהם יכולים להיות משמעותיים בשמירה על התפקוד ובהאטת ההחמרה.

ובמקביל, אפשר לטפל גם בזקפה עצמה. אלה לא שני כיוונים שסותרים זה את זה.