זקפת בוקר

במהלך לילה רגיל גבר יכול לחוות כמה זקפות, בלי להיות מודע לאף אחת מהן.

הן מופיעות בעיקר במהלך שלבי שנת REM, וזקפת הבוקר היא בדרך כלל פשוט הזקפה האחרונה בלילה – זו שנשארה בזמן שהתעוררנו.

וזה גם מה שהופך אותה למעניינת: היא מתרחשת בלי גירוי מיני מכוון, בלי מגע ובלי ניסיון “לייצר” זקפה.

למה זה קורה דווקא בלילה?

במהלך השינה מתרחשות אצל גברים כמה אפיזודות של זקפה, ורבות מהן קשורות לשנת REM. המונח הרפואי הוא sleep-related erections, ובהקשר של בדיקה משתמשים גם במונח nocturnal penile tumescence and rigidity – NPTR.

אנחנו פשוט לא מודעים לרובן כי אנחנו ישנים.

לכן גם בוקר אחד שבו לא הייתה זקפה לא אומר הרבה. הזקפות במהלך הלילה מופיעות באפיזודות ונפוצות במיוחד סביב שלבי שנת REM, ולכן העובדה שלא התעוררת עם זקפה לא אומרת שלא היו זקפות במהלך הלילה. יכול להיות שפשוט התעוררת בזמן שבו לא הייתה זקפה.

מה שמעניין יותר הוא שינוי שחוזר על עצמו לאורך זמן.

מה זקפת בוקר יכולה לרמוז?

כשגבר מתקשה שוב ושוב להגיע לזקפה בזמן מין, אבל עדיין חווה זקפות ספונטניות או זקפות בוקר טובות, זה יכול לרמוז שחלק משמעותי ממנגנון הזקפה הפיזיולוגי עדיין מסוגל לפעול.

במצבים כאלה אפשר לחשוב גם על גורמים כמו ההקשר המיני, לחץ, חרדת ביצוע, רמת הגירוי והדינמיקה עם הפרטנרית.

אבל זה רמז, לא הוכחה.

גם בדיקה מסודרת של זקפות לילה יכולה לעזור להבחין בין בעיה שמקורה בעיקר גופני לבין בעיה שמושפעת יותר מגורמים אחרים, אבל גם לבדיקה הזו יש מגבלות. גיל, איכות השינה, דיכאון וגורמים נוספים יכולים להשפיע על התוצאה.

לכן גם זקפות לילה תקינות לא אומרות אוטומטית ש“הכול בראש”.

ומה היעדר זקפות בוקר לא מוכיח?

גם הכיוון ההפוך חשוב.

אם גבר לא זוכר זקפת בוקר במשך תקופה, זה לא אומר אוטומטית שיש לו בעיה.

איכות השינה יכולה להשתנות, תרופות מסוימות יכולות להשפיע על השינה או על התפקוד המיני, וגם הפרעות שינה יכולות להשפיע על זקפות הלילה.

גם הגיל משפיע על התדירות והעוצמה של זקפות הלילה.

אם היעדר זקפות הבוקר מגיע יחד עם קושי בזקפה שחוזר במצבים שונים, הוא הופך לעוד פרט בתוך התמונה – לא לאבחנה בפני עצמו.

כשהחשק יורד יחד איתה

כאן גם הטסטוסטרון הופך לחלק מהתמונה.

במחקר European Male Ageing Study – EMAS, שכלל 3,369 גברים בני 40–79 בשמונה מרכזים באירופה, שלושה תסמינים מיניים היו קשורים בצורה העקבית ביותר לרמות טסטוסטרון נמוכות: ירידה בתדירות זקפות הבוקר, ירידה במחשבות או בחשק המיני וקושי בזקפה.

גם כאן אי אפשר לאבחן חסר בטסטוסטרון לפי תסמין אחד. האבחנה מבוססת על שילוב בין תסמינים מתאימים לבין בדיקות דם.

אבל כשזקפות הבוקר שהיו בעבר נעלמות, ובמקביל יש גם ירידה בחשק ושינוי בתפקוד הזקפה, הטסטוסטרון בהחלט הופך לאחד הדברים שכדאי להתייחס אליהם במסגרת הבירור.

ואיך הרפואה הסינית מסתכלת על זה?

יש בהקשר הזה קטע מעניין בדאו דה ג’ינג (Dao De Jing), אחד הטקסטים החשובים בפילוסופיה הסינית העתיקה ובמסורת הדאואיסטית.

הספר מיוחס ללאו דזה (Laozi), פילוסוף סיני קדום שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהתפתחות המחשבה הדאואיסטית.

בפרק 55 לאו דזה משתמש בתינוק כדוגמה לחיוניות טבעית. הוא מתאר אותו כבעל עצמות רכות ושרירים חלשים, ובכל זאת עם אחיזה חזקה. אחר כך הוא מציין שהתינוק עדיין אינו יודע דבר על יחסי מין, ובכל זאת איבר המין שלו יכול להזדקף.

הטקסט מקשר את זה ל־Jing – מונח שאפשר לחשוב עליו כעל המשאבים הבסיסיים של הגוף, הקשורים להתפתחות, רבייה, הזדקנות ותפקוד מיני.

הרעיון הוא שהזקפה של התינוק אינה תוצאה של מחשבה מינית, תשוקה או ניסיון לגרום לה לקרות. היא מופיעה מעצמה, כחלק מהחיוניות הטבעית של הגוף.

זה כמובן לא הסבר פיזיולוגי לזקפות REM. אבל זו הקבלה מעניינת: גם כאן מופיעה הזקפה הספונטנית כתגובה של הגוף שמתרחשת בלי כוונה, בלי גירוי מיני מודע ובלי ניסיון לשלוט בה.

השורה התחתונה

זקפת בוקר יכולה לתת מידע, אבל צריך להסתכל עליה בתוך התמונה המלאה.

אם היא קיימת, זה לא שולל בעיה גופנית.

אם היא נעלמת, זה לא מוכיח שיש בעיה גופנית.

אבל כשיש שינוי עקבי לאורך זמן – במיוחד אם הוא מגיע יחד עם ירידה בחשק או שינוי בתפקוד הזקפה גם במצבים אחרים – זה כבר פרט שכדאי להתייחס אליו כחלק מהבירור.