אלכוהול, עומס ותפקוד מיני

רופא סיני לרפואת גברים דקלם לאנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג שיר עממי קצר:

יש לי כסף. יש לי אוטו. יש לי דירה. יש לי הכול. והחיים שלי הלכו.

ב“חיים” הכוונה הייתה לתפקוד המיני.

הבדיחה הזאת הופיעה בסין שעברה בתוך כמה עשורים מכלכלה סוציאליסטית נוקשה לחברה הרבה יותר עסקית, צרכנית ומהירה.

מה השתנה בתוך דור אחד

מאז הרפורמות הכלכליות שהחלו בסין בסוף שנות ה־70, החיים השתנו במהירות. יותר אנשים עברו לערים, נפתחו עסקים פרטיים, רמת החיים עלתה, והצלחה כלכלית, צריכה ובילוי קיבלו מקום שלא היה להם בתקופה המאואיסטית.

גם החיים של גברים השתנו. עבודה ועסקים יכלו לכלול יותר נסיעות, ארוחות, שתייה עם לקוחות ושותפים, פחות שעות שינה והרבה יותר לחץ להצליח. במקביל, גם היחס למיניות ולרצון לחיי מין מספקים נעשה פתוח יותר.

ג’אנג מביא גרסה נוספת של הבדיחה שמתארת את השינוי הזה דרך שלוש תקופות:

פעם הייתה תשוקה, אבל לא היה אומץ. אחר כך היה אומץ, אבל לא היה כסף. ועכשיו יש גם תשוקה, גם אומץ וגם כסף – אבל הגוף כבר לא משתף פעולה.

הבדיחה מספרת משהו על שינוי חברתי, לא על מנגנון רפואי.

אבל לצד השינוי הזה ג’אנג פגש גם גברים שאורח החיים החדש שלהם כלל יותר אלכוהול, פחות שינה, יותר עומס ולעיתים גם מחלות מטבוליות.

כשהשתייה היא חלק מהעבודה

אחד מהם היה נהג משאית פחם בן 25 שעבד באזור בייג’ינג (Beijing).

כדי לקבל תשלומים ולשמור על קשרים עסקיים, הוא תיאר שתייה כבדה כחלק כמעט בלתי נפרד מהעבודה.

בסביבה כזאת, להגיד “אני לא שותה” לא תמיד נתפס כהחלטה בריאותית. זה יכול היה להתפרש כחוסר שיתוף פעולה או כחוסר רצון להשתתף בקשר העסקי.

כלומר, האלכוהול לא היה רק הרגל אישי. הוא היה חלק מהאופן שבו עסקים נעשו.

אלכוהול, סוכרת ועומס

ג’אנג מתאר גם מנהל בן 44 מעולם האלקטרוניקה בשנג’ן (Shenzhen).

בערבים הוא יצא שוב ושוב לארוחות ולשתייה עם אנשים שהיה צריך לשמור איתם על קשרים, ולעיתים שתה כמויות גדולות מאוד של אלכוהול.

במקביל הוא אובחן גם עם סוכרת.

במקרה כזה אי אפשר לייחס את הבעיה בתפקוד המיני לגורם אחד. סוכרת היא גורם סיכון משמעותי לבעיות בזקפה. שתייה מופרזת יכולה להשפיע על התפקוד המיני, ולצדן יכולים להיות גם שינה גרועה, מתח, עישון, פחות פעילות גופנית והרגלי חיים נוספים.

עבודה קשה בפני עצמה אינה הסבר לבעיה בזקפה. אבל אורח חיים מסוים יכול לרכז יחד כמה גורמים שמשפיעים על התפקוד.

“אני לא יכול לא לשתות”

בספר מופיעים גברים שאמרו לרופאים שלהם כמעט באותן מילים:

“אני לא יכול לעשות עסקים בלי לשתות.”

המשפט הזה ממחיש למה עצות בריאות פשוטות לא תמיד פשוטות לביצוע.

להגיד למישהו “פשוט תשתה פחות” בלי להבין שהשתייה היא גם חלק מהעבודה, מהחברה ומהדרך שבה הוא שומר על קשרים ומעמד – זה לפספס חלק מהתמונה.

בקבוק אלכוהול וכדורים “לכבד”

בביקור במחוז סצ’ואן (Sichuan Province) קיבל ג’אנג מחבר שתי מתנות: בקבוק baijiu, משקה חריף סיני, וקופסה של כדורי צמחים שנועדו, לדבריו, “לשחרר את הכבד”.

הצירוף הזה כמעט מסכם את הסתירה שג’אנג מתאר: מצד אחד יותר שתייה וצריכה, ומצד שני ניסיון למצוא דרך להתמודד עם ההשלכות שלהן.

מבחינת ג’אנג, שתי המתנות האלה ביטאו משהו מהשינוי שעבר על סין: יותר אפשרויות, יותר צריכה ויותר הנאה, לצד חיפוש מחודש אחר איזון.

לא לחפש גורם אחד

כשמופיעה בעיה בתפקוד המיני, לא תמיד יש סיבה אחת שאפשר להצביע עליה.

לפעמים יש סוכרת, אלכוהול, לחץ דם, עלייה במשקל, שינה גרועה, תרופות, עישון, מתח או פחות תנועה.

כל אחד מהדברים האלה יכול להשפיע בצורה אחרת, וההשפעה שלהם גם יכולה להצטבר.

לכן במקום לחפש גורם אחד ש“אשם” בבעיה, כדאי להסתכל על מה השתנה לאורך הזמן ועל הדרך שבה כמה גורמים יכולים להשפיע יחד על התפקוד המיני.