כמו לגור בבית מזכוכית

הוא היה בן 21, בן יחיד למשפחה של איכרים ממחוז חנאן (Henan).

כשהיה בן 16 שדכנית הכירה לו נערה מכפר סמוך. במשך ארבע שנים הוא פגש אותה רק פעמיים, ובשלב מסוים המשפחות החליטו שהם יתארסו.

יום אחד היא הגיעה לבקר אותו ליומיים.

הם לא קיימו יחסי מין. הם רק התחבקו, כשהם לבושים.

וכשהוא לא קיבל זקפה, הוא השתכנע שיש לו בעיה.

האירוסים שהוא לא רצה

הצעיר רצה לבטל את האירוסים.

ההורים והסבים שלו התנגדו. הבחורה מצאה חן בעיניהם והם רצו שהקשר יימשך.

מכאן התחיל מסע ארוך בין בתי חולים – מהעיר שבה גר, דרך בירת האזור ובירת המחוז ועד בייג’ינג (Beijing).

הוא ניסה רפואה מערבית ורפואה סינית והוציא סכומים גדולים על טיפולים.

לפעמים הופיעה זקפה אחרי תרופה או אחרי שינה, ואז הוא נרגע. בפעם אחרת היא לא הופיעה, והוא שוב השתכנע שמשהו לא תקין.

האנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג (Everett Yuehong Zhang), שחקר את רפואת הגברים והמיניות בסין, שאל אותו אם הייתה אי פעם מישהי שבאמת מצאה חן בעיניו.

הוא סיפר על נערה מבית הספר שמעולם לא דיבר איתה.

ואז הוא תיאר לג’אנג איך הוא מרגיש:

“אני מרגיש כאילו אני חי בבית מזכוכית. קירות הזכוכית מפרידים ביני לבין האנשים שבחוץ.”

ג’אנג קושר את הדימוי הזה גם לאירוסים שלו: הוא יכול לראות את החיים שהוא רוצה, אבל הוא לא מרגיש שהוא באמת יכול לבחור אותם.

ומה אם בדיקה כן מוצאת משהו?

באולטרסאונד דופלר שנעשה לצעיר נמצא גם ממצא הקשור לזרימת הדם לפין.

וזה הופך את הסיפור שלו למעניין יותר, לא פחות.

כי לפעמים אנחנו רוצים לדעת אם בעיה בזקפה היא גופנית או רגשית, כאילו אחת האפשרויות מבטלת את השנייה.

בפועל, הן יכולות להתקיים יחד.

יכול להיות גורם שמשפיע על זרימת הדם, ובמקביל גם לחץ, חוסר משיכה, חרדת ביצוע או מצב רגשי שמקשים עוד יותר על הזקפה.

ממצא בבדיקה לא מספר לבדו מה קורה בכל סיטואציה מינית, בדיוק כפי שמתח או חרדה לא אומרים שאין שום גורם גופני.

גבר בן 44 שמעולם לא קיים יחסי מין

באותו פרק ג’אנג מתאר גם את מר סונג (Mr. Song), בן 44 שלא נישא ומעולם לא קיים יחסי מין.

הוריו לחצו עליו להתחתן.

בעבר הייתה אישה שהוא רצה להיות איתה, אבל הוריו מנעו את הקשר.

עם השנים הוא התחיל לחשוש שיש לו בעיה בזקפה.

אבל במקרה שלו אפילו לא היה פשוט לדעת מה בדיוק הבעיה.

האם זו הייתה הזקפה? החשק? הפחד ממין? או שנים שבהן הרצון שלו עצמו כמעט לא קיבל מקום?

הסיפור שלו שונה מאוד מזה של הצעיר בן ה־21, אבל בשניהם עולה אותה שאלה:

האם האדם באמת רוצה להיות בתוך הסיטואציה שבה הוא מצפה מהגוף שלו לתפקד?

זקפה לא מתקיימת בנפרד מהרצון

כשמדברים על בעיה בזקפה, קל להתמקד רק במנגנון הפיזיולוגי.

האם מגיע מספיק דם לפין? האם העצבים תקינים? מה מצב ההורמונים?

אלה שאלות חשובות.

אבל זקפה מתרחשת גם בתוך סיטואציה מינית מסוימת, מול אדם מסוים ובמצב רגשי מסוים.

גבר יכול להגיע לזקפה טובה כשהוא לבד ולאבד אותה עם בת זוג.

הוא יכול לתפקד טוב בקשר אחד ולהתקשות בקשר אחר.

הוא יכול לרצות לקיים יחסי מין ובאותו זמן להיות עסוק מאוד בשאלה אם הזקפה תחזיק.

והוא יכול גם לנסות לגרום לגוף שלו לתפקד בתוך סיטואציה שהוא בכלל לא רוצה להיות בה.

כל אלה הם חלק מהתמונה.

איך הרפואה הסינית מסתכלת על מצב כזה?

ברפואה הסינית מערכת הכבד (Gan) קשורה בין היתר לתנועה החופשית של צ’י (Qi) ודם ולתגובה של האדם למתח ולתסכול.

כאשר מדברים על סטגנציה של צ’י הכבד, מתארים מצב שבו התנועה הזאת אינה חופשית – תמונה שיכולה להופיע יחד עם מתח, תחושת תקיעות, תסכול ושינויים בתפקוד המיני.

אבל גם כאן לא מדובר באבחנה שנקבעת רק מפני שיש בעיה בזקפה.

מסתכלים על האדם כולו ועל האופן שבו הבעיה מופיעה אצלו.

ובמקרים כמו אלה שג’אנג מתאר, יש שאלה שאני חושב שחשוב לשאול לצד כל שאר השאלות הרפואיות:

מה האדם עצמו רוצה?

כי אפשר לבדוק כלי דם, הורמונים ותרופות – אבל אם לא מבינים גם את ההקשר שבו הזקפה אמורה להתרחש, לפעמים מפספסים חלק משמעותי מהסיפור.