כמה סקס זה יותר מדי?

ב־1996 יצא בסין ספר שבו 171 רופאים ותיקים ומוכרים לרפואה סינית כתבו איך הם עצמם ניגשים ל־Yangsheng – טיפוח החיים.

97 מהם היו בני 70 ומעלה, וחלקם עברו את גיל מאה.

זה לא מוכיח שההרגלים שלהם הם הסיבה שחיו כל כך הרבה שנים. אבל זה כן נותן הצצה מעניינת לאופן שבו אנשים שהקדישו את חייהם לרפואה הסינית חשבו על שינה, תזונה, פעילות גופנית – וגם על מין.

האנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג (Everett Yuehong Zhang), שחקר את רפואת הגברים והמיניות בסין, עבר על העדויות האלה ומצא רעיון שחזר שוב ושוב:

מתינות.

כמה פעמים הם קיימו יחסים?

לא הייתה ביניהם תשובה אחת.

רופא בן 85 כתב שהוא נמנע ממין במשך 35 שנה.

רופא בן 76 סיפר שבין גיל 30 ל־60 קיים יחסים בערך שלוש פעמים בחודש, ואחרי גיל 60 – בערך שלוש פעמים בשנה.

רופא אחר, בן 80, הציע לוח זמנים מדויק יותר: בשנות העשרים פעם בארבעה ימים, בשנות השלושים פעם בתשעה ימים, ובשנות הארבעים פעם בשישה־עשר ימים.

חלק מהרופאים הפסיקו לקיים יחסים סביב גיל 50.

המספרים שונים מאוד זה מזה, וזה בפני עצמו מעניין. אפילו בתוך אותה מסורת לא היה “מספר נכון” שעליו כולם הסכימו.

למה בכלל להגביל את התדירות?

ההיגיון שלהם לא היה שמין הוא דבר רע.

ברפואה הסינית ובמסורות הדאואיסטיות מיניות יכולה להיות חלק טבעי ובריא מהחיים. אבל שפיכה נתפסה גם כמשהו שמשתמש ב־Jing – התמצית.

Jing הוא מושג ברפואה הסינית שקשור בין היתר להתפתחות, פוריות, רבייה והזדקנות, ולמשאבים הבסיסיים שעליהם הגוף נשען לאורך החיים.

לכן אצל חלק מהרופאים הופיעה המחשבה ששפיכה בתדירות גבוהה מדי, במיוחד ככל שהגוף מתבגר או נחלש, עלולה לשחוק את המשאבים האלה.

רופא בן 75 שהשתתף בספר תיאר מתינות במין כחלק הכרחי מ־Yangsheng.

בתוך התפיסה הזאת, השאלה לא הייתה “כמה שיותר זה יותר טוב?” אלא מה מתאים לכוח ולמצב של האדם באותו שלב בחיים.

הגיל כן שינה מבחינתם

אחד הדברים שחוזרים בעדויות הוא שהתדירות שהרופאים ראו כמתאימה השתנתה עם הגיל.

גבר צעיר וחזק יכול, לפי התפיסה הזאת, להתאושש בתדירות גבוהה יותר.

ככל שהגוף מתבגר, וככל שהחיוניות וה־Jing נחלשים בהדרגה, ההמלצות נעשו מתונות יותר.

זה מתחבר לרעיון רחב יותר ברפואה הסינית: הגוף משתנה לאורך החיים, ולכן לא בהכרח נכון לצפות ממנו לאותו קצב בגיל 60 שהיה לו בגיל 25.

אבל גם כאן – הרופאים עצמם לא הסכימו על נוסחה אחת.

שלושת הכללים של רופא בן מאה

אחד הקטעים שאני הכי אוהב בספר הוא של ד“ר גאו (Dr. Gao), שהיה בן מאה.

הוא סיפר שכארבעים שנה קודם לכן שאל אדם מבוגר, בריא וחזק מאוד, מה הוא למד על טיפוח החיים דרך מיניות.

מה שהוא זכר היו שלושה עקרונות:

• הגוף צריך להיות במצב טוב.
• לא לתת לתשוקה להפוך למשהו שאין עליו שליטה.
• שני בני הזוג צריכים לרצות את אותו הדבר.

דווקא העיקרון השלישי בולט בעיניי.

בתוך מסורת שמדברת הרבה על שמירת Jing ועל מתינות, מופיעה גם ההבנה שמיניות לא מתקיימת רק בתוך הגוף של הגבר. היא מתרחשת בין שני אנשים, ושניהם צריכים לרצות את אותו קצב ואת אותה חוויה.

אז כמה פעמים באמת?

אין מספר אחד שמתאים לכולם.

אני לא חושב שגבר בן 40 צריך לקיים יחסים פעם ב־16 יום כי כך כתב רופא סיני לפני כמה עשרות שנים, וגם לא ששפיכה בתדירות מסוימת “מרוקנת” את הגוף לפי נוסחה קבועה.

אבל אני כן חושב שהשאלה שהרופאים האלה שאלו עדיין מעניינת:

האם הקצב מתאים לאדם עצמו?

יש תקופות שבהן החשק גבוה והגוף מרגיש מצוין גם עם תדירות גבוהה יותר.

יש תקופות אחרות שבהן עייפות, מחלה, עומס, גיל או שינוי בחשק הופכים את אותו קצב לפחות מתאים.

מבחינתי אין צורך למדוד מיניות לפי מכסה שבועית או חודשית.

יותר מעניין להבין אם היא מגיעה מתוך רצון, אם הגוף מגיב אליה טוב, ואם שני האנשים שנמצאים במערכת היחסים רוצים פחות או יותר את אותו הדבר.

וזה כנראה הרעיון השימושי ביותר שאפשר לקחת מהרופאים האלה היום:

לא מספר קבוע – אלא התאמה בין המיניות, הגוף והתקופה שבה האדם נמצא.