ג'ינג
לפני יותר מאלפיים שנה כתב לאו דזה (Laozi) על תינוק שעוד אינו יודע דבר על יחסי מין, ובכל זאת איבר המין שלו יכול להזדקף.
בפרק 55 של דאו דה ג’ינג (Dao De Jing) הוא משתמש בזה כדוגמה לחיוניות הטבעית של התינוק, ומקשר אותה למושג Jing.
זה רעיון שממחיש היטב את הדרך שבה הרפואה והפילוסופיה הסינית הקדומה הסתכלו על תפקוד מיני: לא רק כפעולה מקומית של איבר המין, אלא כחלק מההתפתחות, הרבייה והחיוניות הכללית של הגוף.
אז מה זה Jing?
התרגום המקובל ביותר ל־Jing (精) הוא “תמצית”.
זה אחד המושגים הבסיסיים ברפואה הסינית, והוא קשור בעיקר לתהליכים שמתרחשים לאורך החיים: גדילה, התבגרות מינית, פוריות, רבייה והזדקנות.
ברפואה הסינית נהוג לדבר על שני היבטים של Jing.
Jing מולד הוא החלק שאנחנו מקבלים מההורים בתחילת החיים. אפשר לחשוב עליו כעל הנתונים הבסיסיים שאיתם הגוף מתחיל את דרכו – המבנה, החוסן והפוטנציאל להתפתחות.
לצדו מדברים על Jing נרכש, שקשור להזנה שהגוף מקבל ומייצר במהלך החיים – מהמזון והשתייה, ומהיכולת של הגוף לעבד אותם ולתחזק את עצמו.
אלה כמובן לא חומרים שאפשר למדוד בבדיקת דם. מדובר במודל מסורתי שמתאר את המשאבים שעליהם הגוף נשען לצורך התפתחות, רבייה ותחזוקה לאורך זמן.
הקשר לכליות
ברפואה הסינית ה־Jing קשור למערכת שנקראת שן (Shen) – הכליות.
חשוב לא לבלבל אותה עם הכליות במובן האנטומי בלבד.
כשברפואה הסינית מדברים על “כליות”, מתכוונים למערכת תפקודית רחבה שקשורה בין היתר לגדילה, התפתחות מינית, פוריות, עצמות, הזדקנות ותפקוד מיני.
לכן הקשר בין הכליות ל־Jing הוא גם הסיבה לכך שבטקסטים הסיניים העתיקים התפתחות מינית, יכולת להביא ילדים והירידה ההדרגתית בפוריות עם הגיל מתוארות יחד עם שינויים ב“תמצית הכליות”.
Jing היא לא רק זרע
כאן קל מאוד להתבלבל.
המילה Jing משמשת בסינית גם בהקשרים שקשורים לזרע ולשפיכה, ולכן לפעמים נוצרת התחושה ש־Jing וזרע הם למעשה אותו דבר.
אבל המשמעות המסורתית רחבה הרבה יותר.
זרע יכול להיחשב לאחד הביטויים החומריים של Jing, אבל Jing עצמו קשור גם להתפתחות, לפוריות, להזדקנות ולחיוניות הכללית של הגוף.
האנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג (Everett Yuehong Zhang), שחקר במשך שנים את רפואת הגברים בסין ואת האופן שבו התפיסות סביב מיניות, זקפה וגבריות השתנו בסין המודרנית, מתאר כיצד עם כניסת השפה הביו־רפואית המודרנית המושג Jing התחיל לעיתים לקבל משמעות צרה יותר ולהיקשר כמעט ישירות לזרע.
אבל בטקסטים הקלאסיים הוא היה מושג רחב הרבה יותר.
ומה הקשר לתפקוד המיני?
ברפואה המודרנית אנחנו יודעים שזקפה היא תוצאה של תהליך מורכב שבו משתתפים מערכת העצבים, כלי הדם, השריר החלק, הורמונים וההקשר המיני.
Jing אינו הסבר ביולוגי למנגנון הזה.
אבל ברפואה הסינית הוא נותן דרך אחרת להסתכל על התפקוד המיני כחלק מתהליך רחב יותר של הגוף.
שינוי בתפקוד המיני יכול להופיע לצד שינוי בחשק, בתחושת החיוניות, בכוח או ביכולת של הגוף להתאושש ולהסתגל.
ברפואה הסינית לא בהכרח מתייחסים לכל אחד מהדברים האלה כתלונה נפרדת. לפעמים הם נתפסים כחלק מאותה תמונה.
זו גם הסיבה שהקשר בין Jing לבין תפקוד מיני אינו מסתכם בשאלה אם קיימת זקפה או לא. הוא קשור גם לחשק, לפוריות, להתפתחות המינית ולשינויים שמתרחשים עם הגיל.
מה קורה ל־Jing עם הגיל?
אחד הרעיונות הבולטים ברפואה הסינית הוא ש־Jing משתנה לאורך החיים.
בפרק הראשון של חואנג די ניי ג’ינג (Huangdi Neijing), אחד הטקסטים המרכזיים והקדומים של הרפואה הסינית, מתוארים שלבים שונים בהתפתחות של גברים ונשים: הילדות, ההתבגרות המינית, שנות הפוריות ובהמשך הירידה ההדרגתית ביכולת הרבייה.
אצל גברים מתואר כיצד עם ההתבגרות ה־Jing מתחזק ומאפשר את היכולת להביא ילדים, ובהמשך החיים הוא הולך ונחלש בהדרגה.
זו הדרך המסורתית לתאר תהליך שאנחנו מכירים גם ברפואה המודרנית: הגוף בגיל 20 אינו מתפקד בדיוק כמו בגיל 60 או 70.
אבל ברפואה הסינית השינוי הזה אינו נתפס רק כתוצאה של מספר השנים שעברו.
גם האופן שבו האדם חי לאורך השנים מקבל חשיבות.
מה מרוקן ומה שומר
בפרק הראשון של חואנג די ניי ג’ינג (Huangdi Neijing) מופיע תיאור של אנשים שחיים בלי מידה: שותים הרבה, מקיימים יחסי מין כשהם שיכורים, מנהלים אורח חיים לא סדיר ואינם יודעים מתי לנוח.
הטקסט מקשר את אורח החיים הזה לשחיקה מוקדמת של הגוף.
מהצד השני קיימת במסורת הסינית גישה שנקראת Yangsheng – טיפוח החיים.
הרעיון אינו סגפנות, וגם לא להימנע ממין כדי “לשמור זרע”.
הכוונה היא לאופן שבו חיים לאורך זמן – ולאיזון בין פעילות למנוחה, בין שימוש במשאבים של הגוף לבין היכולת שלו להתאושש.
אי אפשר לומר שלילה אחד בלי שינה או קיום יחסי מין “מורידים Jing” בכמות שאפשר למדוד.
אבל מאחורי המושג עומד רעיון פשוט יותר: הדרך שבה אנחנו חיים לאורך שנים משפיעה על היכולת של הגוף לתפקד, להתאושש ולהזדקן.
ומה אני לוקח מזה לקליניקה?
כשגבר מגיע אליי עם שינוי בתפקוד המיני, אני לא מסתכל רק על הרגע שבו הזקפה נחלשת.
מעניין אותי האדם כולו – ומה בגוף, בחיים ובתקופה שבה הוא נמצא יכול להשפיע על התפקוד שלו.
הזקפה היא המקום שבו הבעיה מתבטאת, אבל היא לא מתקיימת בנפרד מכל שאר הדברים שמשפיעים על האדם.
זה אחד הדברים שאני אוהב גם ברעיון של Jing. הוא מחבר את התפקוד המיני לתמונה רחבה יותר של התפתחות, חיוניות, התאוששות והשינויים שהגוף עובר לאורך החיים.
לא כמושג שמחליף את הפיזיולוגיה שאנחנו מכירים היום, אלא כדרך נוספת להסתכל על האדם כולו ולא רק על האיבר שבו הבעיה מופיעה.
מקורות
- Everett Yuehong Zhang, The Impotence Epidemic: Men's Medicine and Sexual Desire in Contemporary China (Duke University Press, 2015), chapters 5 and 7 (נפתח בחלון חדש)
- Huangdi Neijing (Suwen), chapter 1
- Dao De Jing, chapter 55, traditionally attributed to Laozi
