כליות או כבד?

במשך מאות שנים, כשגבר הגיע ברפואה הסינית עם בעיה בזקפה, אחד הדברים הראשונים שחיפשו היה חולשה של מערכת הכליות.

בסוף המאה ה־20 התחילו כמה רופאי גברים בסין להגיד: אצל הרבה מהמטופלים שאנחנו רואים, הסיפור בכלל נראה אחרת.

במקום חולשה, קור ותשישות הם ראו מתח, תסכול, עומס ובעיה שמופיעה דווקא ברגע שבו צריך לתפקד.

וכך התחיל ויכוח מעניין בתוך רפואת הגברים הסינית: האם בעיות בזקפה קשורות בעיקר למערכת הכליות – או שלמערכת הכבד יש תפקיד משמעותי לא פחות?

למה מערכת הכליות קיבלה את מרכז הבמה?

ברפואה הסינית, מערכת הכליות (Shen) רחבה הרבה יותר מהכליות כאיבר אנטומי.

זו מערכת תפקודית שקשורה בין היתר לגדילה, להתפתחות מינית, לפוריות, להזדקנות ול־Jing – התמצית.

גם יאנג הכליות מקבל כאן חשיבות. יאנג (Yang) מתאר ברפואה הסינית את ההיבט המחמם, המניע והפעיל של הגוף, וחולשה שלו יכולה להתבטא בתמונה של קור, עייפות, ירידה בחיוניות ובחשק וגם קושי בתפקוד המיני.

הגב התחתון והמותניים נחשבים גם הם קשורים למערכת הכליות, ולכן לאורך ההיסטוריה נוצר קשר חזק בין חולשת גב, ירידה בחיוניות ותפקוד מיני.

ג’אנג ג’ינגיואה (Zhang Jingyue, 1563–1640), שפעל בשלהי שושלת מינג (1368–1644), כתב שלדעתו שבעה או שמונה מכל עשרה מקרים של Yangwei – המונח המסורתי לקושי בזקפה – קשורים לחסר ביאנג הכליות.

הגישה הזאת השפיעה מאוד על רפואת הגברים הסינית, וחיזוק מערכת הכליות הפך במשך שנים לאחד הכיוונים המרכזיים בטיפול בבעיות בזקפה.

כשמערכת הכבד נכנסה לתמונה

בסוף המאה ה־20 התחילו רופאים סינים לערער על ההנחה הזאת.

אחת הדמויות המשמעותיות הייתה הרופא וואנג צ’י (Wang Qi).

המטופלים שהוא ראה לא תמיד התאימו לתמונה הקלאסית של גבר חלש, קר ומותש.

אצל רבים היו דווקא מתח, תסכול, עצבנות, עומס וקושי שהופיע או החמיר בתוך סיטואציה מינית.

כאן נכנסת מערכת הכבד (Gan).

גם היא רחבה יותר מהכבד כאיבר אנטומי. ברפואה הסינית מערכת הכבד קשורה בין היתר לתנועה החופשית של צ’י (Qi) ושל דם, וליכולת של הגוף להגיב ולהסתגל בלי שהמתח “ייתקע”.

צ’י הוא אחד המושגים הבסיסיים ברפואה הסינית, ואפשר לחשוב עליו כאן כעל הפעילות והתנועה שמאפשרות לתהליכים בגוף להתקיים בצורה תקינה.

כאשר מדברים על סטגנציה של צ’י הכבד, הכוונה היא למצב שבו התנועה הזאת אינה חופשית – מצב שמקושר ברפואה הסינית לעיתים קרובות למתח, תסכול, כיווץ ותחושת תקיעות.

זה לא אומר שיש מחלה בכבד או בעיה באנזימי הכבד. זו מערכת אבחונית רחבה יותר שמשתמשת במילה “כבד” בצורה שונה מהשימוש ברפואה המערבית.

717 גברים בשש ערים

הרופא צ’ין גואוג’נג (Qin Guozheng) ניסה לבדוק את הוויכוח בצורה שיטתית יותר.

במחקר אפידמיולוגי שנערך במרפאות Nanke – רפואת גברים – בשש ערים בסין נבדקו 717 גברים עם בעיות בזקפה.

לפי שיטת האבחון הסינית שבה השתמשו, אצל 57% מהמטופלים נמצאו סימנים ששויכו למערכת הכבד, לעומת 37% עם סימנים ששויכו למערכת הכליות.

כשבדקו את כלל הסימנים שתועדו אצל המטופלים, 42% מהם השתייכו לדפוסים של מערכת הכבד ו־31% לדפוסים של מערכת הכליות.

המחקר בדק כיצד המטופלים התאימו לקטגוריות האבחון של הרפואה הסינית – והוא הראה שלפחות באותן מרפאות, התמונה הייתה רחבה יותר מ“חסר בכליות” בלבד.

כשהמטופל המודרני נראה אחרת

צ’ין עצמו הסביר לאנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג (Everett Yuehong Zhang), שחקר את רפואת הגברים והמיניות בסין, למה לדעתו חל שינוי.

לדבריו, המטופל הטיפוסי שהגיע למרפאה כבר לא תמיד נראה כמו התיאור הקלאסי של גבר חיוור, חלש ותשוש.

רמת החיים בסין השתנתה. אנשים אכלו יותר, שתו יותר אלכוהול, עבדו תחת עומס אחר וחיו בסביבה שונה מזו שבה נכתבו הטקסטים העתיקים.

בשפה של הרפואה הסינית, צ’ין תיאר מעבר מתמונות שבהן הדגש היה בעיקר על חסר, לתמונות שבהן אפשר לראות גם עודף, חום, לחות, סטגנציה ומתח.

מבחינתי זה אחד הדברים המעניינים בסיפור הזה: גם בתוך הרפואה הסינית עצמה האבחנה לא נשארה קבועה רק מפני שכך נכתב לפני מאות שנים.

הרופאים הסתכלו על האנשים שהגיעו אליהם ושאלו אם המודל הישן עדיין מתאים למה שהם רואים בקליניקה.

לא חייבים לבחור בין מערכת הכליות למערכת הכבד

גם היום אין ברפואה הסינית דפוס אחד שמסביר את כל המקרים של בעיות בזקפה.

מחקר סיני נוסף שבדק את דפוסי האבחנה אצל גברים עם בעיות בזקפה מצא שאצל יותר ממחצית מהמטופלים הופיעו במקביל שניים או שלושה דפוסים שונים.

בין הדפוסים השכיחים היו סטגנציה של צ’י הכבד, חסר יין הכליות, לחות־חום, סטגנציה של דם וחסר יאנג הכליות.

כלומר, גם בתוך השפה הסינית עצמה לא תמיד מדובר ב“כבד או כליות”.

יכול להיות שילוב של שניהם, ויכולים להיות גורמים נוספים.

אותה תלונה, אנשים שונים

שני גברים יכולים להגיע אליי ולהגיד בדיוק אותו דבר:

“אני מגיע לזקפה, אבל היא לא מחזיקה.”

אצל אחד זה יכול להופיע יחד עם ירידה בחשק, עייפות, תחושת קור ושינוי הדרגתי שנמשך כבר תקופה.

אצל אחר החשק דווקא טוב, הזקפה טובה כשהוא לבד, אבל בזמן יחסי מין הוא מתחיל לחשוב אם היא מספיק חזקה – וברגע הזה היא מתחילה לרדת.

מבחינת התלונה שניהם הגיעו בגלל אותה בעיה.

אבל הם לא בהכרח צריכים לקבל את אותה אבחנה או את אותה פורמולת צמחים.

וזה בעיניי אחד הדברים החשובים ברפואה הסינית: לא להתחיל משם המחלה ולחפש אוטומטית את הצמח שאמור לטפל בה, אלא להבין איזה אדם עומד מולנו ואיך הבעיה מתבטאת אצלו.