בדיקת זרע

התוצאות הגיעו.

מולך רשימה של מספרים, אחוזים ומונחים שלא תמיד ברור מה המשמעות שלהם – וליד חלק מהם אולי מופיעה כוכבית או חריגה מטווח המעבדה.

אז קודם כל, סדר.

מאיפה מגיעים המספרים?

אחד המקורות המרכזיים לפענוח בדיקות זרע הוא המדריך של ארגון הבריאות העולמי (WHO).

המהדורה האחרונה פורסמה ב־2021 והתבססה על נתונים של כ־3,500 גברים שבת הזוג שלהם נכנסה להריון טבעי בתוך שנה.

המספרים שמופיעים כגבול התחתון הם בערך האחוזון החמישי באותה אוכלוסייה.

כלומר, כ־95% מהגברים הפוריים שנכללו בקבוצת הייחוס היו מעל הערך הזה – אבל היו גם גברים שהשיגו הריון והיו מתחתיו.

ולכן חשוב להבין:

ערכי הייחוס לא מפרידים בין “פורה” ל“לא פורה”.

תוצאה מתחת לערך הייחוס לא אומרת שגבר לא יכול להביא ילדים, ותוצאה מעליו לא מבטיחה הריון.

גם WHO מדגיש שבדיקת זרע לבדה אינה יכולה לקבוע אם גבר פורה או לא.

מה נמדד בבדיקה?

המספרים הבאים הם ערכי הייחוס התחתונים של WHO במהדורת 2021.

בפועל, בדוח שקיבלת מהמעבדה יכולים להופיע טווחי ייחוס מעט שונים, ולכן תמיד מסתכלים גם על הערכים שמופיעים בדוח עצמו.

נפח – 1.4 מ“ל ומעלה

כמות נוזל הזרע שנאספה בדגימה.

אם חלק מהשפיכה לא נכנס לכוס, במיוחד החלק הראשון, זה יכול לשנות משמעותית את התוצאה ולכן חשוב לדווח למעבדה.

ריכוז – 16 מיליון תאי זרע למ“ל ומעלה

כמה תאי זרע יש בכל מיליליטר.

מספר כולל – 39 מיליון ומעלה בכל הדגימה

כאן מסתכלים על כל תאי הזרע בדגימה, ולכן גם הנפח וגם הריכוז משפיעים על התוצאה.

תנועתיות כוללת – 42% ומעלה

כמה מתאי הזרע נמצאים בתנועה.

תנועתיות מתקדמת – 30% ומעלה

כמה מתאי הזרע נעים קדימה.

חיוניות – 54% ומעלה

כמה מתאי הזרע חיים.

המדד הזה חשוב במיוחד כאשר התנועתיות נמוכה, כדי להבין אם תאי הזרע חיים אך אינם נעים או שחלק גדול מהם אינו חי.

מורפולוגיה – 4% ומעלה

ופה כמעט תמיד צריך לעצור ולהסביר.

ה־4% שמלחיצים את כולם

גבר רואה בדוח:

“צורות תקינות: 5%”

והמחשבה הראשונה היא: 95% מהזרע שלי לא תקין.

אבל זו לא הדרך הנכונה לקרוא את התוצאה.

מורפולוגיה נבדקת לפי קריטריונים מאוד מחמירים. תא הזרע צריך לעמוד בדרישות מדויקות לגבי מבנה הראש, החלק האמצעי והזנב כדי להיכנס לקבוצת ה“תקינים”.

לכן גם אצל גברים שהשיגו הריון טבעי, רוב תאי הזרע לא בהכרח עומדים בכל הקריטריונים האלה.

ערך הייחוס התחתון של WHO הוא 4% צורות תקינות.

לכן 5% אינו אומר ש“95% מהזרע פגום”, ומורפולוגיה לבדה אינה קובעת את יכולת הפוריות של הגבר.

מה פירוש המונחים שמופיעים בדוח?

בחלק מהדוחות יופיעו מונחים רפואיים שמתארים את הממצא בבדיקת הזרע.

חלקם הם תיאור של מדד מסוים, וחלקם – כמו אזוספרמיה – הם אבחנות חשובות שמצריכות בירור מסודר.

אוליגוזואוספרמיה (Oligozoospermia) – ריכוז נמוך של תאי זרע.

אסתנוזואוספרמיה (Asthenozoospermia) – תנועתיות נמוכה.

טרטוזואוספרמיה (Teratozoospermia) – שיעור נמוך של צורות תקינות.

OAT – Oligo-Astheno-Teratozoospermia – שילוב של ריכוז נמוך, תנועתיות נמוכה ומורפולוגיה נמוכה.

אזוספרמיה (Azoospermia) – לא נמצאו תאי זרע בנוזל הזרע.

במקרה של אזוספרמיה חשוב לוודא את הממצא בבדיקה חוזרת ובבדיקה מדוקדקת של המשקע לאחר ריכוז הדגימה, ובהמשך להבין אם מדובר בבעיה בייצור הזרע או בחסימה של דרכי הזרע.

למה בדיקה אחת לא תמיד מספיקה?

ייצור תא זרע הוא תהליך ארוך.

הייצור באשך עצמו נמשך בערך 74 יום, ולאחר מכן תאי הזרע ממשיכים להבשיל ביותרת האשך.

לכן בדיקת הזרע שאנחנו עושים היום משקפת במידה רבה גם את מה שקרה בגוף בחודשים שקדמו לה.

מחלה עם חום גבוה, תרופות מסוימות, חשיפה משמעותית לחום או שינוי במצב הבריאותי יכולים להשפיע על הבדיקה גם שבועות לאחר מכן.

בנוסף קיימת שונות טבעית בין דגימה לדגימה.

לכן כאשר בדיקה ראשונה אינה תקינה, נהוג בדרך כלל לחזור עליה לפני שמסיקים מסקנות.

גם במרפאות פוריות הגבר בישראל מקובל לחזור על ספירת זרע חריגה לפחות פעם נוספת, לעיתים לאחר כחודש או יותר בהתאם למקרה.

גם לאופן שבו עושים את הבדיקה יש משמעות

ימי הימנעות משפיכה – ההמלצה המקובלת היא בדרך כלל 2–7 ימים, אבל כדאי לפעול לפי ההנחיות של המעבדה שבה מבצעים את הבדיקה. בישראל יש מעבדות שמבקשות למשל 3–5 ימים.

איסוף כל הדגימה – אם חלק מהשפיכה לא נאסף, ובעיקר החלק הראשון, התוצאה יכולה להשתנות.

חומרי סיכה – חומרי סיכה מסוימים עלולים להשפיע על תאי הזרע ולכן משתמשים רק במה שהמעבדה מאפשרת.

זמן עד ההגעה למעבדה – אם הדגימה נאספת בבית, המעבדות בישראל מבקשות בדרך כלל להביא אותה בתוך פרק זמן מוגדר, לרוב עד כשעה, ולשמור עליה בטמפרטורה מתאימה.

מתי צריך בירור מסודר?

בדיקה אחת עם חריגה קלה אינה בהכרח סימן לבעיה משמעותית.

אבל כאשר החריגה חוזרת, או כאשר יש ירידה משמעותית בכמות, בתנועתיות או במדדים נוספים, כדאי לבצע בירור של פוריות הגבר ולא להסתפק רק בספירת הזרע.

במרפאות פוריות הגבר בישראל הבירור יכול לכלול:

היסטוריה רפואית ופוריות, בדיקה גופנית, בדיקות הורמונליות כמו טסטוסטרון, FSH ו־LH, ולעיתים הורמונים נוספים בהתאם למקרה.

לפי הצורך נעשה גם אולטרסאונד אשכים, בין היתר כדי להעריך את מבנה האשכים ולחפש מצבים כמו וריקוצלה.

כאשר קיימת פגיעה קשה בייצור הזרע או אזוספרמיה, הבירור יכול לכלול גם בדיקות גנטיות, למשל קריוטיפ ובדיקת חסרים בכרומוזום Y.

אם עולה חשד לחסימה מולדת של דרכי הזרע, יכול להיות צורך גם בבירור של הגן CFTR, הקשור לסיסטיק פיברוזיס ולהיעדר מולד של צינורות הזרע.

כלומר, המטרה היא לא רק לדעת שהספירה נמוכה – אלא להבין למה.

מה בדיקת הזרע לא אומרת?

בדיקת זרע מודדת את הדגימה.

היא לא מסבירה לבדה מה גרם לתוצאה.

היא לא אומרת מה רמות ה־FSH, LH או הטסטוסטרון.

היא לא מאבחנת לבדה וריקוצלה.

היא לא אומרת אם קיימת חסימה בדרכי הזרע.

ובדיקת זרע רגילה גם לא בודקת את שלמות ה־DNA בתוך תא הזרע. לשם כך קיימת בדיקה נפרדת של DNA fragmentation במצבים שבהם יש לכך אינדיקציה.

לכן כשבדיקה יוצאת לא תקינה, אני פחות מתעניין רק בכוכבית ומנסה להבין את התמונה שמסביבה.

מה קרה בחודשים שקדמו לבדיקה, האם היו מחלות או תרופות חדשות, האם יש וריקוצלה, מה מצב ההורמונים ומה עוד מופיע בבירור הרפואי.

ומה לגבי צמחי מרפא סיניים?

בשנים האחרונות מתפרסמים גם מחקרים מעניינים יותר על צמחי מרפא סיניים ופוריות הגבר.

אחת הפורמולות שנחקרו היא Wu Zi Yan Zong Wan, פורמולה סינית מסורתית שמשמשת כבר מאות שנים בהקשרים של פוריות ותפקוד הרבייה אצל גברים.

ב־2025 פורסמה מטא־אנליזה שכללה 11 מחקרים אקראיים ו־951 גברים עם הפרעות במדדי הזרע.

כאשר Wu Zi Yan Zong Wan נוספה לטיפול שקיבלה קבוצת הביקורת, נמצאו שיפורים במספר מדדים – בהם ריכוז הזרע, התנועתיות, נפח נוזל הזרע והמורפולוגיה.

מעניין במיוחד שהמחקר מצא גם שיעור הריונות גבוה יותר אצל בנות הזוג: הסיכוי להריון היה גבוה בערך פי 1.7 בקבוצות שקיבלו את הפורמולה כתוספת לטיפול.

זו כבר לא הסתכלות רק על מספר במיקרוסקופ, אלא גם על תוצאה שבסופו של דבר חשובה יותר לזוג שמנסה להרות.

המחברים מציינים שעדיין יש צורך במחקרים גדולים ואיכותיים יותר, אבל מדובר בנתונים מעניינים שמצטרפים למחקר הולך וגדל על שימוש ברפואה סינית בפוריות הגבר.

ברפואה הסינית גם לא בוחרים פורמולה רק לפי הכותרת “ספירת זרע נמוכה”.

אותה בדיקת זרע יכולה להופיע אצל שני גברים עם תמונה שונה לחלוטין, ולכן הבחירה בצמחי המרפא נעשית לפי האבחנה והמצב של האדם כולו.

אז איך לקרוא את התוצאה?

לא לפי כוכבית אחת.

מסתכלים על כל הבדיקה יחד: ריכוז, מספר כולל, תנועתיות, מורפולוגיה, נפח וחיוניות.

בודקים כמה רחוקה התוצאה מערכי הייחוס, אם החריגה מופיעה ביותר ממדד אחד ואם היא חוזרת בבדיקה נוספת.

ואז מחברים אותה לשאר התמונה – גיל, משך הניסיונות להריון, הבירור של בת הזוג, בדיקה רפואית וההיסטוריה של הגבר.

כי בדיקת זרע נותנת הרבה מידע.

אבל היא לא נותנת לבדה תשובה לשאלה אם זוג יצליח להיכנס להריון.