למה ספירת הזרע בעולם יורדת?

51.6%.

זה המספר שהופיע באחד המחקרים הגדולים והמדוברים ביותר על פוריות הגבר.

לפי המחקר, ריכוז הזרע הממוצע בקרב גברים שלא נבחרו למחקרים לפי מצב הפוריות שלהם ירד ביותר מחצי בין 1973 ל־2018.

והמספר הכולל של תאי הזרע בשפיכה ירד אפילו יותר.

אם אכן מתרחשת ירידה כזאת לאורך עשרות שנים, השאלה המתבקשת היא:

למה?

מאיפה הגיע המספר של 51.6%?

המחקר פורסם ב־Human Reproduction Update על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ חגי לוין מהאוניברסיטה העברית והדסה.

החוקרים איחדו נתונים מ־223 מחקרים, 57,168 גברים, 53 מדינות ושש יבשות, עם דגימות שנאספו בין 1973 ל־2018.

בקרב גברים שלא נבחרו מראש לפי מצב הפוריות שלהם, המודל הסטטיסטי העריך שריכוז הזרע הממוצע ירד מכ־101 מיליון תאי זרע למ“ל ב־1973 לכ־49 מיליון ב־2018.

זו ירידה של 51.6%.

גם המספר הכולל של תאי הזרע בכל השפיכה ירד לפי המודל – מכ־336 מיליון לכ־127 מיליון, ירידה של 62.3%.

החוקרים מצאו גם שבנתונים שנאספו לאחר שנת 2000 קצב הירידה היה מהיר יותר.

חשוב לומר שיש ויכוח מדעי לגבי הגודל המדויק של הירידה, בין היתר בגלל הבדלים בין אוכלוסיות ושינויים בשיטות שבהן בדקו זרע לאורך עשרות השנים האלה.

אבל השאלה מה משפיע כיום על ייצור ואיכות הזרע רחבה הרבה יותר מהוויכוח על האחוז המדויק.

כנראה שאין גורם אחד

אין חומר אחד, הרגל אחד או מחלה אחת שיכולים להסביר ירידה עולמית של עשרות אחוזים.

החשד הוא לשילוב של גורמים שפועלים יחד:

עישון, השמנה ובריאות מטבולית, תרופות והורמונים, חשיפה לחום, זיהום אוויר וחומרים סביבתיים שמשפיעים על המערכת ההורמונלית.

גם ההנחיות האירופיות לפוריות הגבר מתייחסות כיום לגורמי אורח חיים, חשיפה לרעלנים סביבתיים, תרופות ומחלות כחלק מהבירור של פוריות הגבר.

עישון

עישון יכול לפגוע בכמה חלקים של איכות הזרע במקביל.

הוא נקשר לריכוז נמוך יותר של תאי זרע, תנועתיות פחות טובה, שינויים במורפולוגיה ועלייה בעקה החמצונית.

תאי זרע רגישים במיוחד לעקה חמצונית משום שיש להם יכולת מוגבלת לתקן נזק שנגרם ל־DNA שלהם.

ככל שהעישון כבד יותר, בדרך כלל גם הקשר לפגיעה במדדי הזרע חזק יותר.

עודף משקל ובריאות מטבולית

רקמת השומן משתתפת באופן פעיל במערכת ההורמונלית.

אצל גברים עם השמנה אפשר לראות לעיתים ירידה בטסטוסטרון, שינוי ביחס בין טסטוסטרון לאסטרוגן, דלקת כרונית ועקה חמצונית.

גם עמידות לאינסולין, סוכרת ותסמונת מטבולית יכולות להיות חלק מהתמונה.

לכן עודף משקל אינו רק עניין של משקל גוף – הוא יכול לשנות את הסביבה ההורמונלית והמטבולית שבה האשכים מייצרים זרע.

טסטוסטרון מבחוץ

טסטוסטרון שמגיע לגוף מבחוץ – בזריקה או במריחה – יכול לדכא את הפרשת LH ו־FSH מהמוח.

אלה ההורמונים שמאותתים לאשכים לייצר טסטוסטרון בתוך האשך ולייצר תאי זרע.

לכן טיפול בטסטוסטרון יכול להפחית בצורה משמעותית את ייצור הזרע, ובחלק מהגברים לדכא אותו כמעט לחלוטין בזמן הטיפול.

אותו מנגנון קיים גם בשימוש בסטרואידים אנאבוליים לצורך בניית מסת שריר.

זו אחת הסיבות שטיפול חלופי בטסטוסטרון בדרך כלל אינו מתאים לגבר שמנסה להביא ילד.

אלכוהול

הקשר כאן תלוי מאוד בכמות.

שתייה מתונה לא הראתה בכל המחקרים פגיעה ברורה במדדי הזרע.

לעומת זאת, צריכה גבוהה וכרונית של אלכוהול יכולה להשפיע על הטסטוסטרון, על פעילות האשכים ועל ייצור הזרע.

כלומר, אי אפשר להתייחס לכוס מדי פעם ולצריכת אלכוהול כבדה כאילו מדובר באותה חשיפה.

חום

האשכים נמצאים מחוץ לחלל הגוף משום שייצור תקין של זרע מתרחש בטמפרטורה מעט נמוכה מטמפרטורת הגוף.

חום גבוה ממחלה יכול לגרום לירידה זמנית במדדי הזרע.

אבל גם חשיפה חוזרת לחום בעבודה או בסביבה נחקרת בהקשר של פוריות הגבר.

אנשים שעובדים במשך שעות בתנאים חמים מאוד, או נחשפים באופן קבוע לחימום משמעותי של אזור האשכים, יכולים להיות חשופים להשפעה מצטברת שלא קיימת אצל מי שחווה חום באופן חד־פעמי.

זיהום אוויר

זה אחד הגורמים הסביבתיים שעבורם מצטברות בשנים האחרונות יותר ראיות.

מטא־אנליזה שכללה 17 מחקרים ויותר מ־24 אלף גברים מצאה שחשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר הייתה קשורה לריכוז זרע נמוך יותר, לתנועתיות פחות טובה, למורפולוגיה פחות טובה ולעלייה בשברי DNA בתאי הזרע.

מחקרי־על עדכניים נוספים מצאו קשרים דומים בין זיהום אוויר לבין כמה ממדדי איכות הזרע.

המנגנונים האפשריים כוללים עקה חמצונית, דלקת והשפעה על המערכת ההורמונלית.

משבשי הורמונים

זה כנראה אחד התחומים המעניינים ביותר כשמנסים להבין שינוי שמתרחש ברמת האוכלוסייה.

Endocrine Disrupting Chemicals – חומרים משבשי הורמונים – הם חומרים שיכולים להתערב בפעילות ההורמונלית של הגוף.

בין החומרים שנחקרים נמצאים:

פתלטים, שנמצאים בין היתר בחלק מסוגי הפלסטיק ומוצרי הצריכה; ביספנולים כמו BPA; PFAS – קבוצה גדולה של חומרים עמידים מאוד שנמצאים במוצרים ובסביבה; חומרי הדברה מסוימים; ומתכות כבדות.

המחקר בבני אדם אינו אחיד לגבי כל חומר וכל מדד, אבל יותר ויותר מחקרים מוצאים קשרים בין חשיפה לחלק מהחומרים האלה לבין שינויים בטסטוסטרון, בריכוז הזרע, בתנועתיות ובשלמות ה־DNA של תאי הזרע.

לדוגמה, סקירה עדכנית של 38 מחקרים על פתלטים מצאה שחשיפה גבוהה לחלק מהפתלטים קשורה לריכוז זרע נמוך יותר, לתנועתיות פחות טובה ולשינויים במורפולוגיה.

PFAS – ה“כימיקלים הנצחיים”

PFAS קיבלו בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת משום שהם מתפרקים לאט מאוד ונשארים זמן רב בסביבה ובגוף.

הם נמצאים בקבוצה גדולה של מוצרים תעשייתיים וצרכניים ונמדדים כיום אצל אוכלוסיות ברחבי העולם.

מטא־אנליזה עדכנית שכללה 14 מחקרים וכ־7,500 גברים מצאה שהקשר למדדי הזרע הרגילים אינו אחיד, אבל נמצאו קשרים עקביים יותר לירידה בתנועתיות המתקדמת ולעלייה בפגיעה בשלמות ה־DNA של תאי הזרע.

כלומר, ייתכן שחלק מההשפעות לא מתבטאות רק בשאלה כמה תאי זרע קיימים.

ומה לגבי מיקרופלסטיק?

זה תחום חדש בהרבה.

בשנים האחרונות נמצאו חלקיקי מיקרו־וננו־פלסטיק גם ברקמת אשך ובנוזל הזרע של בני אדם.

במחקרים בבעלי חיים ובמעבדה נמצאו מנגנונים אפשריים של עקה חמצונית, דלקת, פגיעה בייצור הזרע ושינויים בפעילות תאי ליידיג – התאים שמייצרים טסטוסטרון באשך.

אבל כאן צריך להיזהר.

עצם העובדה שמצאו פלסטיק ברקמה לא מוכיחה שהוא גורם לבעיית פוריות אצל בני אדם.

המחקרים האנושיים עדיין קטנים, והקשר בין כמות החשיפה לבין פוריות בפועל עוד לא ברור.

זה תחום שכנראה נשמע עליו הרבה יותר בשנים הקרובות.

חשיפה אחת מול חיים שלמים

אחד הדברים שמקשים על המחקר הוא שאנחנו כמעט אף פעם לא חשופים רק לדבר אחד.

אדם שחי בעיר יכול להיות חשוף במקביל לזיהום אוויר, פתלטים, PFAS וחומרים נוספים.

במקביל הוא יכול לעשן, להיות בעודף משקל, לקחת תרופה מסוימת או לעבוד בסביבה חמה.

לכן חוקרים מדברים יותר ויותר על תערובת של חשיפות ולא על חומר יחיד.

יש גם עניין של תזמון.

חלק מהחשיפות עשויות להיות משמעותיות במיוחד בתקופות שבהן מערכת הרבייה מתפתחת – עוד בזמן ההיריון, בילדות ובגיל ההתבגרות – ולא רק בחודשים שלפני בדיקת הזרע.

זה הופך את השאלה “מה הוריד את ספירת הזרע?” להרבה יותר מורכבת.

אז למה ספירת הזרע יורדת?

אנחנו עדיין לא יודעים לתת תשובה אחת.

המחקרים הגדולים מצביעים על ירידה משמעותית בריכוז ובמספר תאי הזרע לאורך העשורים האחרונים, גם אם הגודל המדויק של הירידה עדיין נמצא בוויכוח.

במקביל, העולם שבו גברים חיים היום שונה מאוד מזה של שנות ה־70.

השכיחות של השמנה ומחלות מטבוליות עלתה, החשיפה לחומרים תעשייתיים השתנתה, זיהום אוויר ממשיך להיות משמעותי בחלקים גדולים מהעולם, ונוספו חשיפות לכימיקלים שלא היו קיימים או לא היו נפוצים באותה מידה בעבר.

אי אפשר לקחת גורם אחד ולהכריז שהוא הסיבה.

אבל כשמסתכלים על כולם יחד, קל יותר להבין למה חוקרים מחפשים את ההסבר לירידה בפוריות הגבר לא רק בתוך האשך – אלא גם בסביבה שבה הגוף חי.

מקורות

  1. Levine et al., Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis of samples collected globally in the 20th and 21st centuries (Human Reproduction Update, 2023) (נפתח בחלון חדש)
  2. European Association of Urology (EAU), Guidelines on Sexual and Reproductive Health: Male Infertility (נפתח בחלון חדש)
  3. Sharma, Harlev, Agarwal & Esteves, Cigarette Smoking and Semen Quality: A New Meta-analysis (European Urology, 2016) (נפתח בחלון חדש)
  4. Sermondade et al., BMI in relation to sperm count: an updated systematic review and collaborative meta-analysis (Human Reproduction Update, 2013) (נפתח בחלון חדש)
  5. Margiana et al., Does outdoor air pollution cause poor semen quality? A systematic review and meta-analysis (BMC Urology, 2025) (נפתח בחלון חדש)
  6. Margiana et al., Air pollution and male infertility: a meta-umbrella study of evidence on semen quality (Medicine, 2026) (נפתח בחלון חדש)
  7. Ma et al., Endocrine-disrupting chemicals in male reproductive health: exposure risks, reproductive toxicity and emerging perspectives (Frontiers in Endocrinology, 2026) (נפתח בחלון חדש)
  8. Dhar et al., Phthalates as the silent saboteurs of male fertility via changes in semen quality: a systematic review (Reproductive Biology and Endocrinology, 2026) (נפתח בחלון חדש)
  9. Di Nisio et al., Associations between per- and polyfluoroalkyl substances and semen parameters: an updated systematic review and meta-analysis (Journal of Hazardous Materials, 2026) (נפתח בחלון חדש)
  10. Patel et al., Plastics in human reproductive tissues: a systematic review of detection, characterization, and effects on fertility (Reproductive Toxicology, 2026) (נפתח בחלון חדש)

להמשך קריאה

מוכן להתחיל?

אני רוצה לשמוע עוד

השאר שם ומספר טלפון, ואחזור אליך.

הפרטים משמשים רק כדי לחזור אליך, בוואטסאפ או בטלפון. מדיניות הפרטיות