דום נשימה בשינה, נחירות וזקפה

אצל אדם עם דום נשימה בשינה, הנשימה יכולה להיעצר שוב ושוב במהלך הלילה – לפעמים עשרות פעמים בשעה – בלי שהוא זוכר אפילו פעם אחת שזה קרה.

בדום נשימה חסימתי בשינה, דרכי האוויר נסגרות שוב ושוב במהלך הלילה. השינה נקטעת, רמת החמצן בדם יכולה לרדת, והגוף נאלץ להתעורר לרגע כדי לחדש את הנשימה.

מעבר לנחירות ולעייפות, בשנים האחרונות מצטברות גם עדויות לקשר בין דום נשימה בשינה לבין תפקוד הזקפה.

מה קורה בדום נשימה בשינה?

במהלך השינה השרירים באזור הגרון נרפים. אצל אנשים עם דום נשימה חסימתי, דרכי האוויר נעשות צרות או נסגרות לפרקי זמן קצרים, כך שזרימת האוויר נפסקת או פוחתת משמעותית.

רמת החמצן יכולה לרדת, והמוח גורם להתעוררות קצרה שמחזירה את הנשימה. ההתעוררויות האלה יכולות להיות כל כך קצרות שהאדם עצמו כלל לא זוכר אותן בבוקר.

במצבים משמעותיים התהליך הזה יכול לחזור עשרות פעמים בשעה.

הסימנים יכולים לכלול נחירות חזקות, הפסקות נשימה שמישהו אחר מבחין בהן, עייפות במהלך היום, כאבי ראש או יובש בפה בבוקר, יקיצות רבות וקימות תכופות לשירותים בלילה.

מה הקשר לזקפה?

סקירה שפורסמה ב־2018 ואספה 28 מחקרים מצאה קשר בין דום נשימה בשינה לבין שכיחות גבוהה יותר של בעיות בזקפה.

מטא־אנליזה נוספת שפורסמה ב־2026 בדקה האם גם חומרת דום הנשימה קשורה לחומרת הפגיעה בזקפה. בשבעת המחקרים שנכללו בניתוח המרכזי נמצא שככל שמספר אירועי הפסקת הנשימה בשעה היה גבוה יותר, ציוני התפקוד הזקפתי נטו להיות נמוכים יותר. גם רמות חמצן נמוכות יותר במהלך הלילה נקשרו לתפקוד זקפתי נמוך יותר.

במחקרים שנכללו בסקירה, בין 59% ל־69% מהגברים עם דום נשימה סבלו גם מבעיה בזקפה. חשוב לא להשליך את המספר הזה על כל הגברים עם דום נשימה: המחקרים היו שונים מאוד זה מזה, והחוקרים עצמם הגדירו את איכות הראיות כנמוכה.

וגם הספרות לא אחידה. מחקר עוקבה גדול מ־2026, שכלל יותר מ־155 אלף גברים מה־UK Biobank, לא מצא לאחר התאמה לגורמי סיכון קשר מובהק בין אבחנה של דום נשימה או נחירות לבין הופעה חדשה של בעיה בזקפה.

כלומר, יש מספיק עדויות כדי להתייחס לדום נשימה כחלק מהתמונה אצל גברים מסוימים – אבל לא כדי להגיד שכל גבר עם דום נשימה יסבול מבעיה בזקפה, או שכל בעיה בזקפה אצל גבר שנוחר נובעת מהשינה.

איך דום נשימה יכול להשפיע על התפקוד המיני?

כנראה שאין מנגנון אחד, אלא כמה תהליכים שיכולים לפעול במקביל.

ירידות בחמצן: בדום נשימה הגוף עובר שוב ושוב מירידה בחמצן לחזרה לרמות רגילות. התהליך הזה קשור לעקה חמצונית, דלקת ופגיעה בתפקוד האנדותל – השכבה הפנימית של כלי הדם, שיש לה תפקיד חשוב גם בהתרחבות כלי הדם בזמן זקפה.

מערכת העצבים: כל אירוע נשימתי יכול לגרום להתעוררות קצרה ולהפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית – החלק במערכת העצבים שאחראי בין היתר על תגובת הדריכות והסטרס של הגוף. כשזה חוזר פעמים רבות במהלך הלילה, השינה מלווה שוב ושוב בעליות בדופק, בלחץ הדם ובפעילות מערכת הסטרס.

שינה וטסטוסטרון: לטסטוסטרון יש דפוס לילי שקשור לשינה, ושינה מקוטעת יכולה לשבש את העלייה הלילית שלו. מחקרים מצאו גם קשר בין דום נשימה, במיוחד כשהוא חמור, לבין רמות טסטוסטרון נמוכות יותר. זה לא אומר שדום נשימה בהכרח גורם לחסר בטסטוסטרון, אבל זו עוד דרך אפשרית שבה השינה יכולה להיות קשורה לתפקוד המיני.

זקפות במהלך השינה: חלק גדול מהזקפות הספונטניות בלילה מופיע סביב שנת REM. דום נשימה גורם ליקיצות חוזרות ולשינויים במבנה השינה, ולכן הוא יכול להשפיע גם על התהליכים שמתרחשים במהלך שנת הלילה.

האם טיפול בדום הנשימה משפר גם את הזקפה?

אחד הטיפולים המרכזיים בדום נשימה הוא CPAP – מכשיר שמזרים אוויר בלחץ דרך מסכה בזמן השינה ושומר על דרכי האוויר פתוחות.

לגבי הזקפה, התמונה פחות ברורה.

סקירת Cochrane מ־2021 כללה שישה מחקרים מבוקרים עם 315 גברים שסבלו גם מדום נשימה וגם מבעיה בזקפה. החוקרים קבעו שהראיות אינן מספיקות כדי לדעת בוודאות אם CPAP משפר את התפקוד הזקפתי.

בסקירה מ־2026 היו מחקרים שבהם נראה שיפור בתפקוד הזקפה לאחר טיפול ב־CPAP, אבל גודל השיפור השתנה בין המחקרים ואיכות הראיות עדיין מוגבלת.

לכן טיפול בדום הנשימה לא צריך להיות מוצג כטיפול שמבטיח להחזיר את הזקפה. הוא מטפל קודם כול בהפרעת השינה עצמה, שיש לה משמעות בריאותית רחבה גם בלי קשר לתפקוד המיני.

מתי דום נשימה הופך לרלוונטי בבירור?

נחירה בפני עצמה לא אומרת שיש דום נשימה.

אבל כשיש שילוב של נחירות חזקות, הפסקות נשימה שנצפו במהלך השינה, עייפות משמעותית ביום, יקיצות רבות או קושי להתעורר בבוקר – דום נשימה הופך לאפשרות שכדאי לקחת בחשבון.

וכשאותו גבר מתמודד גם עם שינוי בתפקוד הזקפה, השינה היא עוד חלק בתמונה שכדאי לא להתעלם ממנו.

לא מפני שהיא בהכרח המקור לבעיה, אלא מפני שתפקוד מיני לא מתקיים בנפרד משאר הגוף – וגם מה שקורה במשך שבע או שמונה שעות בלילה יכול להשפיע על מה שקורה ביום.