אימפוטנציה מדומיינת

גבר בן 21 הגיע ממחוז חנאן (Henan Province) למרפאה בבייג’ינג (Beijing).

“זה לא נעמד לי”, הוא אמר לרופא.

נשוי? לא.

קיימת פעם יחסי מין? לא.

ובכל זאת, הוא כבר היה משוכנע שיש לו בעיה בזקפה.

כשהאבחנה מגיעה לפני הניסיון

האנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג, שחקר את רפואת הגברים בסין, פגש 26 גברים שנפלו בערך לקטגוריה הזו: חלקם מעולם לא קיימו יחסי מין, אחרים ניסו פעם או פעמיים ונכשלו, וכבר ראו בעצמם “אימפוטנטים”.

ג’אנג קרא לתופעה imagined impotence – “אימפוטנציה מדומיינת”.

השם עלול להישמע כאילו הוא אומר שהבעיה לא אמיתית. זו לא הנקודה.

הפחד היה אמיתי. הדריכות הייתה אמיתית. לפעמים גם הכישלון היה אמיתי. מה שהיה חסר הוא ניסיון מספיק כדי לדעת שהגבר באמת סובל מבעיה מתמשכת בזקפה.

26 גברים באותו מעגל

חלק מהצעירים עבדו הרחק מהבית וראו את החברות שלהם רק פעמיים-שלוש בשנה. הם חלקו חדרים עם עובדים אחרים, כמעט לא הייתה להם פרטיות, וחלקם נבהלו מכך שלא קיבלו זקפה מלאה רק מחיבוק או נשיקה דרך הבגדים.

אחרים ניסו לקיים יחסים פעם אחת, שפכו מוקדם או לא הצליחו לחדור, ומאותו רגע התחילו לפחד מהפעם הבאה.

נוצר מעגל:

חוויה אחת לא מושלמת ← פירוש של “יש לי בעיה” ← הימנעות ← עוד פחות ניסיון ← יותר לחץ בפעם הבאה.

כשהמין נהיה מבחן

חלק מהגברים בספר ניסו “לבדוק” את עצמם עם נשים אחרות או עם עובדות מין.

דווקא שם, כשהמטרה היחידה הייתה להוכיח שהפין עובד, הלחץ נהיה עצום. חלק קיבלו זקפה חלקית, חלק שפכו לפני חדירה, וחלק נכשלו שוב והשתכנעו עוד יותר שיש בהם תקלה.

המונח “חרדת ביצוע” עוזר להבין חלק מהמעגל הזה: כשהקשב עובר מהגירוי המיני לשאלה “האם אני מצליח?”, עצם הבדיקה יכולה להפוך לחלק מהקושי.

זה לא אומר שכל בעיה בזקפה אצל גבר צעיר היא חרדת ביצוע. אבל זו אפשרות שצריך לבדוק, לא רק כלי דם והורמונים.

איך פורנו משפיע

ג’אנג מתאר גם איך פורנוגרפיה השפיעה על חלק מהגברים שפגש.

הוא לא טוען שכל צפייה בפורנו גורמת לבעיות בזקפה. הוא כותב שאצל גברים שכבר פחדו מהתפקוד שלהם, הצפייה בגוף גברי “מושלם” ובמין שנראה קל, מהיר ומתוזמן יכולה להגביר תחושת חוסר התאמה.

כלומר, המסך לא יצר בהכרח את הבעיה. אצל חלק מהם הוא רק חיזק את הנטייה לבדוק את עצמם שוב ושוב.

זקפה היא לא בהכרח פעולה רצונית

זקפה אינה תנועה רצונית כמו להרים יד.

אפשר ליצור תנאים שמקדמים עוררות, אבל אי אפשר פשוט להחליט שהפין יהיה קשה עכשיו. ככל שגבר מנסה לפקח על כל רגע – לפעמים הוא דווקא מתרחק מהחוויה שמאפשרת לגוף להגיב.

זו אחת הסיבות שבטיפול מיני קלאסי ניסו לעיתים להוציא לזמן מה את החדירה ואת “ההצלחה” מהמרכז, ולהחזיר מגע, תחושה וסקרנות.

איך יוצאים מהמעגל

אם הקושי חוזר, כן צריך בירור. גם בגיל צעיר.

אבל אני רוצה להבין בדיוק מה קורה: האם יש זקפות בוקר, מה קורה באוננות, האם הקושי מופיע בכל מצב או רק עם פרטנרית, האם הייתה חוויה אחת שממנה התחיל הפחד, האם יש חשק, ומה קורה כשהלחץ יורד.

המטרה היא לא להגיד “הכול בראש”.

המטרה היא גם לא להפוך אירוע אחד לאבחנה לפני שבכלל מבינים את התמונה.