אופניים וזקפה

בתחילת ספרו של האנתרופולוג אוורט יואהונג ג’אנג על רפואת הגברים בסין מתואר ממציא סיני שהציג אוכף אופניים עם חור במרכז, שנועד להפחית את הסיכון לבעיות בזקפה.

זה היה בתקופה שבה השיח הציבורי בסין עסק לא מעט בבעיות זקפה ובטיפולים בהן, והאוכף נועד לענות בדיוק על החשש הזה.

והחשש לא הגיע משום מקום. בזמן רכיבה מופעל לחץ על אזור הפרינאום.

השאלה היא מה המשמעות של הלחץ הזה לאורך זמן.

הלחץ על הפרינאום בזמן רכיבה

הפרינאום הוא האזור שבין שק האשכים לפי הטבעת. עוברים בו עצבים וכלי דם שחשובים לתחושה ולתפקוד המיני.

לחץ ממושך של האוכף יכול להפחית זמנית את זרימת הדם באזור ולגרום לנימול, עקצוץ או ירידה בתחושה.

אבל האם רכיבה קבועה לאורך זמן באמת מעלה את הסיכון לבעיות בזקפה אצל גברים בריאים?

מה מצא מחקר גדול מ-2018?

ב-2018 פורסם מחקר גדול שהשווה 2,774 רוכבי אופניים ל-539 שחיינים ול-789 רצים.

הרוכבים לא דיווחו בממוצע על תפקוד זקפה גרוע יותר מהקבוצות האחרות. גם רוכבים בעצימות נמוכה וגם בעצימות גבוהה קיבלו בממוצע ציוני זקפה מעט גבוהים יותר משחיינים ומרצים, אם כי ההבדלים היו קטנים.

בעקבות המחקר פורסמו לא מעט כותרות בסגנון “אופניים לא פוגעים בזקפה”.

מחקרים אחרים מציגים תמונה קצת פחות פשוטה.

ומה מראים מחקרים נוספים?

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שהתפרסמה בהמשך וכללה 6 מחקרים, 3,330 רוכבים ו-1,524 גברים שאינם רוכבים, מצאה תמונה מורכבת יותר.

לפני התאמה לגיל ולמחלות רקע לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות. לאחר ההתאמה, הסיכוי לבעיות בזקפה בקרב הרוכבים היה גבוה בערך פי שניים. החוקרים עצמם הגדירו את הראיות כמוגבלות.

זה עדיין לא מוכיח שהרכיבה היא שגרמה לבעיה. במחקרי תצפית קשה להפריד בין השפעת הרכיבה עצמה לבין גיל, מצב בריאותי, נפח הרכיבה, סוג האוכף, תנוחת הגוף וגורמים נוספים.

לכן אי אפשר לקבוע שרכיבה על אופניים גורמת לבעיות בזקפה, אבל גם אין מספיק בסיס לומר שאין קשר בכלל.

הראיות לגבי בעיות זקפה כרוניות מעורבות. הקשר בין רכיבה לבין לחץ על הפרינאום ונימול ברור הרבה יותר.

נימול הוא סימן שכדאי לשים לב אליו

אם אחרי רכיבה אתה מרגיש שהאזור “נרדם”, כדאי לשים לב לזה.

נימול מצביע על כך שהלחץ באזור משמעותי מספיק כדי להשפיע על התחושה. זה לא אומר שנגרם נזק קבוע, אבל גם לא משהו שכדאי פשוט להתעלם ממנו.

אם זה קורה שוב ושוב, כדאי לבדוק את התאמת האופניים ולא רק לחכות שהגוף יתרגל.

מה אפשר לשנות באופניים?

מהמחקרים הקיימים עולים כמה דברים שעשויים להפחית את הלחץ על הפרינאום:

• לבדוק את התאמת האוכף ותנוחת הרכיבה, ולא לבחור אוכף רק לפי מראה.
• להימנע ככל האפשר מלחץ ממושך על מרכז הפרינאום.
• להתרומם מהאוכף מדי פעם ברכיבות ארוכות.
• אם יש נימול חוזר, לבדוק את גובה וכיוון הכידון, רוחב האוכף ותנוחת האגן עם איש מקצוע.
• אוכפים ללא “אף” יכולים להפחית לחץ על הפרינאום, אבל הם משנים את תחושת היציבות ואינם מתאימים לכל רוכב.

אין כיום בסיס מספיק לקבוע שכל אוכף עם חריץ במרכז הוא בהכרח טוב יותר. מבנה האוכף הוא רק חלק מהתמונה.

ומה לגבי הרפואה הסינית?

בדיוק במרכז הפרינאום נמצאת נקודת דיקור שנקראת Huiyin – CV1. פירוש השם שלה הוא בקירוב “נקודת המפגש”.

ברפואה הסינית זה נחשב אזור משמעותי במיוחד, משום שנפגשות בו כמה ממערכות האנרגיה המרכזיות שעוברות לאורך הגוף. המערכות האלה קשורות, בין היתר, לאזור האגן, למערכת השתן, לרבייה ולתפקוד המיני.

גם השימושים המסורתיים של הנקודה עצמה קשורים לאזור הזה בגוף. לאורך השנים היא תוארה בהקשר של הפרעות במתן שתן, תסמינים באיברי המין, פליטת זרע ובעיות שונות בתפקוד המיני.

ברפואה הסינית יש גם מושג שנקרא Jing, שאפשר לחשוב עליו כעל המשאבים הבסיסיים של הגוף הקשורים להתפתחות, פוריות, הזדקנות ותפקוד מיני. אזור הפרינאום והמערכות שעוברות בו קשורים גם לתפיסה הזאת.

זה כמובן לא אומר שהרפואה הסינית מסבירה את המנגנון שבו רכיבה על אופניים משפיעה על הזקפה. במקרה הזה ההסבר הפיזיולוגי הרבה יותר ישיר: האוכף מפעיל לחץ באזור שבו עוברים עצבים וכלי דם משמעותיים.

בשורה התחתונה

אם אתה רוכב בלי נימול, בלי כאב ובלי שינוי בתפקוד המיני, אין סיבה להפסיק פעילות גופנית בריאה רק בגלל החשש מפגיעה בזקפה.

אם מופיעים נימול חוזר, ירידה בתחושה או שינוי חדש בזקפה, כדאי לבדוק גם את התאמת האופניים וגם את התמונה הרפואית הרחבה יותר.

ולא להניח שכל בעיית זקפה אצל רוכב נובעת בהכרח מהאוכף.