האמת על טיפול בגלי הלם לבעיות בזקפה

גלי הלם הפכו לאחד הטיפולים הנפוצים לבעיות בזקפה.

לא פעם הטיפול מוצג לצד אחוזי הצלחה מרשימים, הבטחות לשיפור משמעותי ונתונים שקשה להבין מה המקור שלהם, על איזו אוכלוסייה הם מבוססים ומה בכלל הוגדר בהם כ“הצלחה”.

אבל כשמסתכלים על המחקר עצמו, התמונה הרבה פחות מרשימה מהשיווק.

על מי בכלל נחקר הטיפול?

רוב המחקר החיובי נעשה בגברים עם ED וסקולרי קל או קל־בינוני.

ED הוא קיצור של Erectile Dysfunction – בעיה בזקפה.

וסקולרי פירושו שלכלי הדם ולאספקת הדם לפין יש תפקיד משמעותי בבעיה.

זה יכול לקרות למשל אצל גבר עם סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, שומנים גבוהים בדם או מחלת כלי דם.

ופה נמצאת מבחינתי אחת הבעיות המרכזיות:

גלי הלם הם טיפול מקומי בפין.

אם הסוכרת פגעה בכלי הדם – גלי ההלם לא מטפלים בסוכרת.

אם העישון פוגע בכלי הדם – הם לא מטפלים בעישון.

אם קיימת מחלת כלי דם מערכתית – הם לא מטפלים במחלת כלי הדם בגוף.

הם מנסים להשפיע מקומית על האזור שבו הבעיה מתבטאת.

וזו הסתכלות מצומצמת על בעיה שיכולה להיות חלק מתהליך הרבה יותר רחב.

ומה אם הבעיה בכלל לא וסקולרית?

בעיה בזקפה יכולה להיות גם פסיכוגנית.

הכוונה היא שהגורם המרכזי אינו פגיעה בכלי הדם אלא למשל חרדת ביצוע, לחץ, פחד מכישלון, מצב רגשי או הקשר מיני מסוים.

הזקפה כמובן אמיתית לחלוטין – פשוט המנגנון שמפריע לה אחר.

יכולים להיות גם גורמים הורמונליים, עצביים, תרופות, ירידה בחשק או שילוב בין כמה גורמים.

חשוב לדעת שהמחקר על גלי הלם נעשה בעיקר על גברים עם בעיה וסקולרית קלה עד קלה־בינונית. גם בסקירת Cochrane הגדולה, רוב הגברים היו עם בעיה קלה או קלה־בינונית בזקפה.

לכן אי אפשר לקחת את התוצאות שלה ולהציג את גלי ההלם כטיפול כללי לכל בעיה בזקפה.

המחקר עוסק באוכלוסייה הרבה יותר מסוימת.

ומה קרה כשבדקו מול טיפול דמה?

ב־2025 פורסמה סקירת Cochrane שכללה 21 מחקרים אקראיים ו־1,357 גברים.

בטווח הקצר גלי ההלם שיפרו את ציון הזקפה ב־3.89 נקודות בממוצע לעומת טיפול דמה.

אבל באותה סקירה נקבע ששינוי של 4 נקודות הוא הרף המינימלי שנחשב משמעותי מבחינה קלינית.

כלומר, השיפור הממוצע אפילו לא עבר את הרף הזה.

בטווח הארוך יותר נמצא שיפור של 5.25 נקודות, אבל הנתון הזה מבוסס על חמישה מחקרים בלבד, ובוודאות נמוכה.

רמת הוודאות של הראיות הוגדרה נמוכה, והחוקרים עצמם כתבו שהשיפור עשוי שלא להיות בעל משמעות קלינית.

סקירה נוספת מ־2026 מצאה אמנם שיפור בשאלוני זקפה, אבל לא מצאה שיפור מובהק בקשיחות הזקפה, ביכולת החדירה, בהצלחה בקיום יחסי מין או במדדי זרימת הדם בדופלר של הפין.

זו נקודה משמעותית במיוחד בטיפול שמשווק סביב שיפור זרימת הדם.

האם נכון לקרוא לזה “שיקום”?

כשאני שומע שיקום, אני מבין שהצלחנו להחזיר לגוף יכולת שנפגעה.

ושגם לאחר שסיימנו לטפל, הגוף ממשיך לתפקד טוב יותר בעצמו.

אם אומרים שגלי הלם שיקמו את התפקוד המיני, צריך לראות לא רק שיפור בסיום סדרת הטיפולים – אלא גם שהשיפור נשמר לאורך זמן.

במחקר מעקב נבדקו 156 גברים שעברו טיפול בגלי הלם.

חודש לאחר הטיפול:

99 גברים – 63.5% – הוגדרו כ“מגיבים”.

אבל חשוב להבין מה פירוש המילה הזאת במחקר.

“מגיב” לא אומר שהבעיה בזקפה נפתרה או שהתפקוד חזר להיות תקין.

ההצלחה הוגדרה לפי שיפור מינימלי שנחשב משמעותי בשאלון IIEF-EF, שבודק את תפקוד הזקפה.

הסף תלוי בחומרת הבעיה מלכתחילה. בגבר עם ED קל גם שיפור קטן יחסית יכול להספיק כדי להיחשב “מגיב”, בעוד שבבעיה חמורה נדרש שינוי גדול יותר.

לכן 63.5% מגיבים אינם 63.5% שהבעיה שלהם נפתרה.

החוקרים המשיכו לעקוב אחרי אותם 99 גברים.

אחרי שנתיים:

רק 53 מהם עדיין עמדו בהגדרה של הצלחה.

כלומר, מתוך כלל 156 הגברים שעברו את הטיפול, בערך שליש עדיין עמדו בהגדרת ההצלחה כעבור שנתיים.

וגם כאן חשוב לראות מי הצליח לשמור על האפקט.

אצל גברים עם ED קל יותר וללא סוכרת, הסיכוי שהשיפור יישמר אחרי שנתיים היה 76%.

לעומת זאת, אצל גברים עם סוכרת ו־ED חמור, כל מי שהגיב בתחילה איבד את האפקט בתוך שנתיים.

דווקא אצל גברים עם מחלת רקע משמעותית ובעיה קשה יותר – הקבוצה שבה אולי היינו הכי רוצים לראות “שיקום” – התוצאות ארוכות הטווח היו הגרועות ביותר.

והטיפול בכלל לא נחקר לכל גבר עם בעיה בזקפה

גם המחקרים שמראים תוצאות טובות יותר מתמקדים בעיקר בגברים עם ED וסקולרי קל או קל־בינוני.

אין כיום מספר אמין שמאפשר לומר איזה אחוז מכלל הגברים שמגיעים עם בעיה בזקפה הם בדיוק הקבוצה הזאת.

וזה חשוב.

בפועל, בעיה בזקפה יכולה להיות וסקולרית, הורמונלית, עצבית, תרופתית, פסיכוגנית – וברוב המקרים יכולים להיות כמה גורמים יחד.

לכן העובדה שנמצא אפקט מסוים בקבוצה נבחרת של גברים עם ED וסקולרי קל אינה אומרת שגלי הלם הם טיפול מתאים לכל גבר עם בעיה בתפקוד המיני.

אפילו ההמלצה האירופית חלשה

האיגוד האירופי לאורולוגיה (EAU) לא ממליץ על גלי הלם לכל גבר עם ED.

הוא מתאר את השיפור כקל ונותן לטיפול המלצה חלשה, בעיקר בגברים עם ED וסקולרי קל.

האיגוד האמריקאי לאורולוגיה עדיין מגדיר את הטיפול כ־investigational – מחקרי.

וגם בעמדה של ה־SMSNA מ־2021, גלי הלם נכללים בטיפולים מבוססי אנרגיה שהראיות לגביהם עדיין אינן מספיקות כדי להמליץ על שימוש שגרתי.

אז מה מפריע לי בגלי הלם?

לא הטיפול עצמו מפריע לי, אלא הדרך שבה הוא מוצג לפעמים: מחוץ להקשר המסוים שבו הוא נחקר, וכפתרון רחב לבעיות בזקפה, יותר ממה שהמחקר מאפשר.

המחקר עוסק בעיקר בגברים מסוימים עם בעיה וסקולרית קלה.

בטווח הקצר, השיפור הממוצע ב־Cochrane היה מעט מתחת לרף שנחשב משמעותי קלינית.

איכות הראיות נמוכה.

לא כל הגברים מגיבים.

אצל חלק גדול מהגברים שמגיבים, האפקט דועך עם הזמן.

והטיפול עצמו נשאר טיפול מקומי בפין.

אם כלי הדם נפגעו בגלל סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, מחלה מטבולית או תהליך אחר – גלי הלם לא מטפלים בגורם הזה.

לכן בעיניי, עוד לפני שבוחרים איפה לעשות גלי הלם, צריך קודם להבין למה בכלל נפגעה הזקפה אצל אותו גבר והאם המנגנון שנמצא הוא בכלל כזה שטיפול מקומי בפין יכול להשפיע עליו.